תנ"ך על הפרק - ישעיה נב - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה נב

386 / 929
היום

הפרק

עוּרִ֥י עוּרִ֛י לִבְשִׁ֥י עֻזֵּ֖ךְ צִיּ֑וֹן לִבְשִׁ֣י ׀ בִּגְדֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ עִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֣י לֹ֥א יוֹסִ֛יף יָבֹא־בָ֥ךְ ע֖וֹד עָרֵ֥ל וְטָמֵֽא׃הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑םהתפתחוהִֽתְפַּתְּחִי֙מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה חִנָּ֖ם נִמְכַּרְתֶּ֑ם וְלֹ֥א בְכֶ֖סֶף תִּגָּאֵֽלוּ׃כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה מִצְרַ֛יִם יָֽרַד־עַמִּ֥י בָרִֽאשֹׁנָ֖ה לָג֣וּר שָׁ֑ם וְאַשּׁ֖וּר בְּאֶ֥פֶס עֲשָׁקֽוֹ׃וְעַתָּ֤המי־לי־מַה־לִּי־פֹה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑םמשלומֹשְׁלָ֤יויְהֵילִ֙ילוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְתָמִ֥יד כָּל־הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ׃לָכֵ֛ן יֵדַ֥ע עַמִּ֖י שְׁמִ֑י לָכֵן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־אֲנִי־ה֥וּא הַֽמְדַבֵּ֖ר הִנֵּֽנִי׃מַה־נָּאו֨וּ עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃ק֥וֹל צֹפַ֛יִךְ נָ֥שְׂאוּ ק֖וֹל יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ יִרְא֔וּ בְּשׁ֥וּב יְהוָ֖ה צִיּֽוֹן׃פִּצְח֤וּ רַנְּנוּ֙ יַחְדָּ֔ו חָרְב֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כִּֽי־נִחַ֤ם יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ גָּאַ֖ל יְרוּשָׁלִָֽם׃חָשַׂ֤ף יְהוָה֙ אֶת־זְר֣וֹעַ קָדְשׁ֔וֹ לְעֵינֵ֖י כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאוּ֙ כָּל־אַפְסֵי־אָ֔רֶץ אֵ֖ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם טָמֵ֖א אַל־תִּגָּ֑עוּ צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ הִבָּ֕רוּ נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהוָֽה׃כִּ֣י לֹ֤א בְחִפָּזוֹן֙ תֵּצֵ֔אוּ וּבִמְנוּסָ֖ה לֹ֣א תֵלֵכ֑וּן כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיכֶם֙ יְהוָ֔ה וּמְאַסִּפְכֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃הִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל עַבְדִּ֑י יָר֧וּם וְנִשָּׂ֛א וְגָבַ֖הּ מְאֹֽד׃כַּאֲשֶׁ֨ר שָׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יךָ֙ רַבִּ֔ים כֵּן־מִשְׁחַ֥ת מֵאִ֖ישׁ מַרְאֵ֑הוּ וְתֹאֲר֖וֹ מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃כֵּ֤ן יַזֶּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עָלָ֛יו יִקְפְּצ֥וּ מְלָכִ֖ים פִּיהֶ֑ם כִּ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־סֻפַּ֤ר לָהֶם֙ רָא֔וּ וַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שָׁמְע֖וּ הִתְבּוֹנָֽנוּ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו. אפשר דידוע דבית שני נחרב בעון שנאת חנם ואם כן הגאולה תלויה בזה שיהיה שלום ונהיה לאחדות אחד ואז תבא הגאולה אבל כל זמן שיש שנאת חנם לא אפשר שתהיה גאולה אף שיהיו בישראל מצוות אי אפשר שיהיה גאולה כשאין שלום. והנה רז"ל דרשו אוהב כסף לא ישבע כסף אוהב מצוות. וז"ש חנם נמכרתם בעון שנאת חנם היא חרבן בית שני אם כן לא בכסף דהיינו מצוות תגאלו דהגם שיהיו מצוות רבות אם תהיה שנאת חנם לא יש גאולה: מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וכו'. פירשו הראשונים שאם תבא שמחה רבה פתאום לאדם הוא מסוכן למות וכמשז"ל דכשאמרו לשרה אמנו שלא נשחט יצחק פרחה נשמתה ומתה וכן פ' אעפ"י בדביתהו דר' חנינא בן חכינאי. ועל זה משבח המבשר כי בחכמה הוא מבשר וז"ש מה נאוו על ההרים רגלי מבשר מה טובו עניני המבשר הגאולה. דבתחילה משמיע שלום הוא אומר שלום על ישראל ולא עוד. ואח"כ אומר שהוא מבשר טוב סתם דיש לו בשורה טובה. ואח"כ אומר שבזו הבשורה יש צד ישועה וזהו משמיע ישועה ואחרי אשר מעט מעט בהדרגה היה אומר דבריו ונתישב רוח השומעים מעט מעט אומר לציון מלך אלהיך: כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. כת הקודמין פירשו דעין של חזיר מיער קטנה ותלויה. ועין של שמע קבועה וגדולה ובזכות עין של שמע תתבטל עין של מיער הרומזת לעשו וז"ש כי עי"ן בעי"ן יראו בשוב ה' ציון: פצחו רננו יחדיו חרבות ירושלם כי נחם ה' עמו. פירוש כי הוא ברחמיו ירחם להעביר כל המקומות שעבדו ע"ז כי כל הר וגבעה ישפלו והרכסים לבקעה באופן שמקומות שעבדו ע"ז לא יהא רשומן ניכר ועל זה פצחו רננו כי נחם ה' עמו כמ"ש רז"ל:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך